קטע 4 בשביל ישראל, הוא מהיפים והירוקים, לא רק בימי החורף, אלא לאורך כל השנה. קטע 4 מחולק ל2 רמות קושי: בין נחל דישון לצבעון, רמה קלה עד בינונית. מאזור צבעון להר מירון רמה בינונית עד קשה הכוללת עליות מרהיבות הטבולות בחורש טבעי מהיפים בישראל.

 

כאמור, המקטע מתחיל בחניון נחל דישון. הולכים לאורך חלקו העליון של נחל דישון. חולפים על פני קבר ישעיהו הנביא. ממשיכים לערוץ נחל דישון כאשר לאורכו מספר מעיינות שהבולט שבהם הוא מעיין (עין ערבות) שנביעתו מנוקזת לשוקת קטנה. נכנסים ליובל נחל צבעון באזור יער קסום. מטפסים לכוון חורבת חממה, הסמוכה לבית ספר שדה הר מירון. משם ממשיכים לטפס לעבר פסגת מירון המתנשאת לרום 1200 מטרים מעל פני הים. זהו אזור חורש טבעי סבוך ומעניין. אורך המסלול כולו, כ 14 ק"מ. מומלץ לחלקו ליומיים.

מגיעים לחניון הפסגה בהר מירון. באזור שולחנות הפיקניק תראו את הסימון של שביל ישראל. הולכים כ350-400 מטר ותגיעו לצומת דרכים. מערבה ממשיכים עם שביל ישראל, אבל רגע לפני,עושים סטייה קלה במסלול כדי להגיע לבית היערן. ובכן מעשה שהיה כך היה... הולכים כ200 מטרים ומגיעים לבית בודד עם תריסים כחולים. בשנות ה50 של המאה הוקדמת התגורר במקום דרוזי, תושב מג'דל שמס שסייע בריגול לטובת ישראל. ב1955 הסורים הגיעו לביתו ורצחו אותו. בנו של הנרצח (יוסוף ספאדי), שהיה תינוק בעת הרצח ושהה בסמוך לאביו, מתגורר כיום במג'דל שאמס. מבית היערן חוזרים אל החורבה על קו הרכס. זוהי חורבת ב"ק- שריד של כפר יהודי שהקים כאן באמצע המאה ה-19 ישראל ב"ק, תושב צפת ומחדש הדפוס בעיר. בשנת 1834 קנה ישראל ב"ק אדמות של הכפר הנטוש ג'רמק. ב"ק יחד עם חבריו זרעו שדות ונטעו עצים, אחדים מהם קיימים עד היום (עץ אגוז ענק). עם רעש האדמה ומרד הדרוזים ב1837, נטש ב"ק את המקום ועבר לירושלים.

 

חוזרים לשביל ישראל מקטע 5. אזור הליכה מדהים עם מטעים חקלאים. שימו לב לשלטי אזהרה- באזור בורות עמוקים מאד. יש בור של 11 מטר ואם יורדים בצידי השביל לעין סרטבה ישנו בור בעומק 150 מטרים. בהמשך, אחרי כ800 מטרים מגיעים לסלע ענק הקרוי "הכיסא של אליהו הנביא".מספרים כי כאן יופיע אליהו הנביא באחרית הימים, ישב על הסלע ויתקע בשופר. ממשיכים  לרדת אל אפיק נחל מירון. מגיעים אל חניון מירון המצוי בצידו המערבי של כביש מספר 866, שם מסתיים קטע 5.

מתחילים בחניון מירון הנמצא קילומטר מדרום למירון (תמצאו עיקול חד של כביש 866). עוברים מתחת לכביש. ביציאה מהגשרון לוקחים את הצד השמאלי של נחל מירון. הולכים כ600 מטר ונכנסים לשמורת נחל עמוד. אחרי 1.5 ק"מ מגיעים על מעיין עין תרון. עוד 400 מטר הליכה ונראה מימין את משטרת עין א-תינה. בהמשך שטח מעט חשוף ואז שוב...נכנסים לאזור ירוק להפליא, שופע מעיינות ובריכות קטנות. אחרי שעוברים את מעיין עין יקים, הולכים לפי סימון שחור. כ700 מ' אחרי עין יקים תגיעו לצומת נחלים: נחל מירון נשפך לנחל עמוד הבא מצפון. יש לקחת מעט ימינה ולחצות את אפיק נחל עמוד. שביל ישראל פורש מהשביל המסומן שחור לזמן קצר וממשיך על הגדה הדרומית של נחל עמוד. כעבור כ-200 מטרים, סמוך למקום שבו חובר לשביל ישראל שביל מסומן כחול, פורש שביל קצר לכיוון ערוץ הנחל. מי שיעקוב אחר השבילון יגיע לשרידי מבטשה-מתקן דמוי טחנת קמח, שבו המים נופלים ומניעים גלגל עץ ,שבוטש את הצמר כדי לרכך אותו. המבטשות בנחל עמוד הן מתקופת תור הזהב של צפת, במאה ה-16, אז היתה העיר מרכז בינלאומי לתעשיית צמר לאריגים, ובזכות זאת גם מרכז רוחני חשוב. לאחר כ-100 מטרים מתעקלים שמאלה ועוברים בגשרון מעל הנחל לגדה שממול. לצד חוזרים לשביל "השחור" וממשיכים בגדה הצפונית של הנחל כ250 מטר עד בריכות השכווי.

 

בשלב הזה תצטרכו להחליט האם אתם ממשיכים לעבר חלקו התחתון של נחל עמוד המסתיים בצומת קדרים. אם רוצים גם לנוח בטיול הזה, מומלץ לחצות את בריכות השכווי ולעלות לעבר חניון כפר שמאי. יש להיצמד לשביל המסומן בצבע אדום. הדרך יפייפיה, לקראת סיומה ישנם מדרגות, בהם תתפסו עד לחניון.